<h1>בדק הבית לרא"ה על תוה"ב בית רביעי שער שלישי</h1>
<h2>דף כז.</h2>
בדיני ביטול האיסורין. כתב המחבר באיסורין דרבנן כגבינה של נכרים וכיוצא בה אם נפלה לפחות מששים מרבה עליה לכתחלה ומבטלה, דגרסינן בפ"ק דביצה עצים שנשרו מן הדקל לתנור ביום טוב מרבה עליהן עצים מוכנין ומסיקן ואקשינן והא מבטל איסורין לכתחלה ופרקינן הני מילי בדאורייתא אבל בדרבנן מבטלינן. ואינו נכון דשאני התם דמיקלא קלי איסור' וכדאמר נמי התם ולא אשכחן בשום דוכתא לבטל שום איסור לא איסור תורה ולא דרבנן ואפי' אין להם עיקר בשל תורה, וכיון דלא אשכחן לה הדרינן לכללא דקימא לן אין מבטלין איסור לכתחלה. לא מצינו יוצא מן הכלל הזה אלא תרומת חוצה לארץ דקימא לן בבכורות דמבטל' ברוב וטעמא דמלתא לפי שאין אסורה שוה שיש מקום שנוהגת ויש מקום שאינה נוהגת לפיכך התירו בה בלבד לבטלה לכתחלה ואפילו לזרים ולא בשאר איסורין כלל.
